השעה התיעודית

30 שנה לפטירתו של ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, מנחם בגין. בימי המנדט הבריטי היה מפקד האצ"ל ופיקד על כ-300 פעולות. אחר כך ישב באופוזיציה של מדינת ישראל כשלושים שנה, ובשנת 1977 היה לראש ממשלת ישראל. שנה לאחר מכן חתם על הסכם השלום עם מצרים, וב-7 ביוני 1981 השמיד חיל האוויר את הכור הגרעיני של עיראק בהוראתו. אלה רק קמצוץ מפעולותיו שישמרו דורות בזכרון הלאומי של מדינת ישראל.

משתתפים:
שלמה נקדימון, עיתונאי; דן מרידור, שהיה מזכיר ממשלתו של בגין; יוסי אחימאיר, יו"ר מכון ז'בוטינסקי. 

צילום: אוסף התצלומים הלאומי

על תנועת "החלוץ" בפולין בשנים 1936 – 1923 ובתרומתה העצומה לגיבוש הישוב העברי בארץ ישראל בשנות העלייה השלישית והרביעית. הדרך הקשה מאוד שהבחורות והבחורים נטלו על עצמם כדי להכשיר גוף ונפש לעלייה לארץ ישראל, מחצבת האבנים בקולסובו למשל, נראתה קיצונית מידיי בעיני חלק ממנהיגות הישוב בארץ ישראל. ברל כצנלסון סלד ממנה בגלוי ודרש דרכים יותר מתונות על מנת לקרב נוער יהודי לתנועה הציונית. למרות זאת, השפעת תנועת "החלוץ" על כל הישוב היהודי בארץ ישראל הייתה גדולה מאוד.

השתתפו: ד"ר צבי צמרת, מכללת שערי מדע ומשפט;  ד"ר רונה יונה, אוניברסיטת תל-אביב ומכללת אורנים; יעל שוהם, קיבוץ גבעת השלושה;

צילום: החלוץ בגרודנו, 1920 - Polish Jews Yivo Archives

על הנשים החלוצות בארץ ישראל בימי העלייה השנייה והשלישית. גם כנשים עובדות וגם כאומניות, הן לא זכו למעמד שהיו ראויות לו שכן נדחקו הצידה בשל אתוס הגבורה וההקרבה הגבריים, שלא השאיר מקום לאישה העברייה שתרומתה למפעל הישוב היהודי של המאה עשרים ואחת הייתה מרכזית. גם היום, בליבה של המאה העשרים ואחת, הפרק המופלא הזה נותר עלום בפני רוב הציבור הישראלי.

השתתפו: חיה גרץ-רן, ציירת; ד"ר סמדר סיני, היסטוריונית קיבוץ עין גב; ד"ר גליה בר-אור, חוקרת ואוצרת אומנות.

צילום: אוסף התצלומים הלאומי

על בני הדור השני והשלישי של העולים לא"י עם הספינה "חיים ארלוזורוב" בסוף פברואר 1947, אז נעצרו והוגלו לקפריסין. שלושת המומחים שהשתתפו שוחחו הן על קורותיה של אניית המעפילים והן על המפעל הגדול של המוסד לעליה ב' של "ההגנה" שבנחישותו להעלות מעפילים ארצה ולהצליח לקנות את לב העולם למצוקת שרידי שואת אירופה שחיפשו בית אחרי ההשמדה. הודגש גם אי הרצון של הצי הבריטי לביצוע פעולות של גירוש מעפילים מחופי הארץ.

השתתפו: פרופ' אביב חלמיש, האוניברסיטה הפתוחה; ד"ר שרוני פלדמן, מראשי קבוצת אח"א; תת אלוף ד"ר ישראל לשם, אוניברסיטת חיפה.

צילום: אתר הפלי"ם, ההעפלה והרכש.

על ארבעת העשורים הראשונים (1932-1972) לקיומו של השידור העברי בארץ-ישראל ובישראל עם "קול ישראל" וב"גלי צה"ל", שתי תחנות הרדיו היחידות שפעלו אז. המשתתפים ניסו גם להבין מדוע בני עדות המזרח לא זכו לייצוג הולם מעל גלי האתר העבריים. התשובה היחידה שניתנה בחצי פה הייתה: יהירות ועליונות עדתית.

השתתפו: ד"ר מרדכי נאור, לשעבר מפקד "גלי צה"ל"; פרופ' רפי מאן, אוניברסיטת אריאל; איזי מן, לשעבר עורך ושדרן ב"קול ישראל".

80 שנה לכרוז שפירסם אבא קובנר ביידיש ליהודי וילנה והעולם בסוף דצמבר 1941, בו פרסם בפעם הראשונה בכתב את תוכניתו של היטלר להשמדת העם היהודי וקרא ליהודי וילנה ובעצם לכל היהודים הנרדפים בידי הנאצים, לא ללכת כצאן לטבח אלא להתנגד בכל דרך אפשרות. שלושה היסטוריונים ישראליים עסקו בפירוש הכרוז ובהשפעתו על היהודים בשטחי הכיבוש הנאצי.

השתתפו: פרופ' דינה פורת, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' אביהו רונן, אוניברסיטת חיפה; פרופ' אלי צור, סמינר הקיבוצים.

על ספרו החדש של שאול חורב הנושא שם זה, המתמקד בשתי החגורות הימיות של ישראל: הים התיכון וים סוף וחשיבותן לביטחונה ולשגשוגה הכלכלי של ישראל. לדעת שלושת משתתפי המשדר, ממשלות ישראל לדורותיהן, אינן מדגישות את חשיבות המרחב הימי לקיומנו. הן נמנעות מלפתח מדיניות ברורה בנושא ועתידה הימי של ישראל אינו מעסיק אותן כראוי.

השתתפו: תת אלוף (מיל) פרופ' שאול חורב, אוניברסיטת חיפה; תת אלוף (מיל) ד"ר ישראל לשם, אוניברסיטת חיפה; תת אלוף (מיל) ד"ר אריה רונה.

צילום: אנה קפלן, פלאש 90.

מלחמת יום הכיפורים בצפון מנקודת המבט הסורית והסובייטית: אחד הגילויים הבולטים, מספר על המנהיג הסורי, חאפז אסאד, שהבין כבר ביום השני להתקפה על ישראל כי שחרור רמת הגולן מידי הישראלים הוא מעבר לכוחו. הוא ביקש מן הסובייטים לארגן הפסקת אש ורק לאחר שסאדת סירב להפסיק הלחימה – חידש את התקפתו.
הדיון התבסס על ספרו של אל"מ פסח מלובני – "החזית הסורית מנקודת מבט סורית ערבית וסובייטית".

השתתפו: אל"מ פסח מלובני, היסטוריון; פרופ' אמציה ברעם, אוניברסיטת חיפה; אל"מ חגי מאן, פנסיונר.

(צילום: ארכיון היסטורי "אגד", ויקיפדיה)

על פלישת בעלי חיים ימיים מים סוף והאוקיאנוס ההודי לים התיכון דרך תעלת סואץ. הפלישה הזאת התגברה מאוד בשנים האחרונות בשל אפקט החממה המוליך להתחממות הימים בעולם וביחוד באזור הים התיכון. פלישת הדגים אינה הורסת את המינים המקוריים החיים בים התיכון אבל יש הכרח לפקח עליה ולהגן על חיי הים הילידיים כאן על ידי שמורות טבע תת ימיות.

השתתפו: פרופ' אהוד שפנייר, אוניברסיטת חיפה; ד"ר דוד אדליסט, אוניברסיטת חיפה; ד"ר רותי יהל, רשות הטבע והגנים
(צילום: AP)

על דמותו של הטייס הישראלי האגדי שנהרג בעיצומה של מלחמת העצמאות: מודי אלון, יליד הארץ היה לסמל לדורות של לוחמי אוויר במדינת ישראל.
על מאמצי הרכש להבאת מטוסי קרב ומפציצים לישראל בשנים 1947-48 ולהכשרת טייסים צעירים להגנת המדינה שזה אך נולדה ועל מתנדבי חוץ לארץ  – טייסים יהודים ולא יהודים שבאו לארץ-ישראל להילחם על חירותה ועצמאותה של המדינה בהתהוותה.

השתתפו: אלוף דן טולקובסקי, מפקד חיל האוויר בדימוס; אל"מ דני שפירא, טייס הניסויים של חיל האוויר בדימוס; סא"ל מוטי חבקוק, היסטוריון חיל האוויר.

צילום: ארכיון בטאון חיל האוויר.
 

מפקד לח"י הראשון אברהם שטרן, נרצח בתל-אביב ע"י הבולשת הבריטית בכ"ט בשבט תש"ב (1942). על מניעיו הפוליטיים של הסטודנט ללימודים קלאסיים והמשורר שהחליט להפוך למהפכן ולהביא לגרוש הבריטים מארץ-ישראל, בלי להתחשב בתנאי במלחמת העולם השנייה ודמותו של האיש הפכה למיתוס שהיה לסמל לצעירים ישראלים כיום הכמהים למנהיגות עברית צעירה חדשה ונקיית כפיים. בין שלושת המשתתפים בפרק היה גם בנו של אברהם שטרן.

השתתפו: יאיר שטרן, לשעבר מנכ"ל הטלוויזיה הישראלית; ד"ר אופירה גרוווייס קובלסקי, מכללת צפת; פרופ' אודי לבל, אוניברסיטת בר-אילן.

על המדינה הגדולה שאין לה מוצא לים ואשר גם היום כמחצית מתושביה, עוסקים ברובם בחקלאות אינם יודעים קרוא וכתוב. המשדר התמקד באמונתם המוסלמית הנוקשה של רוב תושביה ובעובדה שרוב גידוליה החקלאיים עוסקים בטיפוח פרג לצורכי אופיום והרואין. הניסיונות לשכנע את תושביה החקלאים לחדול מגידול הצמח הנרקוטי ולעבור לגידולי שדה רגישים לא צלח. לדעת המומחים נדרשת גישה חדשה לטיפול בנושא.

השתתפו: ד"ר זאב לוין, האוניברסיטה העברית; אל"מ אלדד שביט, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר דן דבוסקין, מומחה לפיתוח חקלאי.

על חקר ים המלח וסביבותיו במאה התשעה עשרה ותחילת המאה העשרים בעקבות ספרו של פרופ' חיים גורן, "פני ים המלח" שיצא זה עתה לאור. שלושת המומחים בשידור דנו על העניין העצום שהעולם גילה במשך אלפי שנים בים המלח ועל תהליך שהביא למדידת גובהו של הים בהשוואה לגובהו של הים התיכון.

השתתפו: פרופ' חיים גורן, המכללה האקדמית תל-חי; ד"ר יוסי ורדי, יזם בתחום ההי-טק; איתי בחור, עורך ומוציא לאור.

(צילום: מנחם לדרמן, פלאש 90).
 

על מלחמת ההתשה שקדמה למלחמת יום הכיפורים וגם למלחמה עצמה, הפוליטיקה הפנימית בישראל, ארה"ב ובמצרים ובחוסר ההבנה המוחלט של שתי הראשונות בהבנת כוונותיו האסטרטגיות של אנוואר סאדאת.
על התנהלותו של משה דיין שסבר כי תקיפה מצרית לא תצליח ותסתיים במפלה קשה, וגם, האם היה ניתן למנוע את מלחמת אוקטובר 1973?

השתתפו: אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר; ד"ר יגאל קיפניס, היסטוריון; אמיר אורן, פרשן.

צילום: אוסף התצלומים הלאומי
 

על ענותם של יהודי ברית-המועצות שרצו לצאת מן המדינה. ניסיון של קבוצה קטנה של יהודים לחטוף מטוס מבריה"מ שלא צלח. הוא הסתיים במשפט שעורר רוגז רב בעולם והביא לפתיחת בריה"מ לכ- 300,000 אזרחים רוסים. 250,000 מהם היו יהודים ומהם ב-160,000 עלו לישראל.

השתתפו: פרופ' שמעון רדליך: אונ' בן גוריון; ד"ר יעקב לבנה: משרד החוץ; ד"ר נתי קנטרוביץ: ארגון נתיב. 

(צילום: לע"מ) 

הקרב ניצנים ב-1948: נפילת הקיבוץ בידי הצבא המצרי ודף הקרב של אבא קובנר שגינה במילים קשות את הכניעה ועל מעשה גבורתה המדהים של האלחוטאית מירה בן ארי שנהרגה בקרב.

השתתפו: ד"ר מרדכי נאור, היסטוריון; אל"מ דני בן-ארי, בנה של מירה בן ארי; דורית אלקין, חברת קיבוץ ניצנים מלידה.

צילום: מירה בן ארי, באדיבות המשפחה.
 

הפרק עסק בתפקודו של חיל האויר הישראלי במלחמת יום כיפור – אוקטובר 1973. הוא התבסס על ספרו החדש של פרופ' בר-יוסף :"מלחמה משלו" בהשתתפות שני קצינים בכירים (במיל) והיסטוריון. 
נשמעה ביקורת על תפקוד לקוי של חיל האוויר במלחמה. עיקר הטענה נגעה לחוסר תיאום בין הרמטכ"ל לבין מפקד חיל האוויר ועל אי הבנה של מפקדת חיל היבשה על יכולתו ואי יכולתן של חיל האוויר בתנאי הקרב שנוצרו.

השתתפו: פרופ' אורי בר-יוסף, אוניברסיטת חיפה;  אלוף (מיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף מבצעים; תת אלוף (מיל') יפתח ספקטור, לשעבר מפקד טייסת ומפקד בסיס חיל אוויר.

צילום: אוסף התצלומים הלאומי.
 

הפרק עסק ביחס של המוסלמים הסונים במזרח התיכון ובצפון אפריקה אל החברות הלא סוניות והלא מוסלמיות – פעם והיום. האמת העצובה היא שהשיעים, הנוצרים, היהודים ובני האמונות הלא איסלמיות האחרות, מעולם לא נהנו משוויון זכויות אמיתי במזרח התיכון והיו תמיד בני חסות של הרוב הסוני. כך קרה לכורדים, הרוב ערבי הגדול של א זכה בעצמאות עד היום וכך קרה לנוצרים בסוריה הנרדפים עד היום על ידי רוב איסלמי חשוך. לדברי המומחים, ישראל טרם הספיקה לבסס לעצמה מעמד הכרתי באזור עולם זה.

השתתפו: פרופ' משה מעוז, האוניברסיטה העברית; פרופ' עפרה בנג'ו, אוניברסיטת תל-אביב; ד"ר יוסר חייזראן, האוניברסיטה העברית.

צילום: הדס פרוש, פלאש 90.

מדוע תקפה יפן את ארה"ב כשהיה ברור לה שאינה יכולה להתגבר על אמריקה ומדוע מכריז היטלר מלחמה על ארה"ב שלושה ימים אחרי מתקפת פרל הרבור? 

השתתפו: פרופ' איתן גלבוע, אוניברסיטת בר-אילן; פרופ' דני אורבך, האוניברסיטה העברית; פרופ' משה צימרמן, האוניברסיטה העברית.

צילום: אי-פי
 

מציינים שמונים שנה לתחילת הטבח באתר ההשמדה הידוע ולהתייחסותה של הקהילה הכללית באוקרינה ליהודים אז והיום. הוזכרו לא רק מעשי זוועה שנעשו על ידי אזרחים אוקראינים נגד יהודים, אלא גם פעולות הצלה של אנשים שאפשר למנות אותם בין חסידי אומות העולם. 

הפרק מתמקד גם בסירובה העקשני של ברית המועצות להודות בחלקם המיוחד של היהודים כקורבנות בין 150.000 הרוגי באבי-יאר ואת השינוי ההדרגתי שהתחולל בעקבות הפואמה של המשורר יבטישנקו ב-1961. 

השתתפו: פרופ' דינה פורת, אוניברסיטת תל-אביב; פרופ' שמעון רדליך, אוניברסיטת בן-גוריון; פרופ' מרטין וילבר, אוניברסיטת חיפה.

על דמותו של המשורר הלאומי של ישראל ח.נ. ביאליק לציון 120 שנה להופעת ספר שיריו בשנת 1901. שלושת המומחים שהשתתפו בפרק סיפרו על פועלו הספרותי והלאומי של האיש ובקשריו המיוחדים עם חלוצי הישוב בארץ-ישראל, שעמם לא תמיד ראה עין בעין את התגשמותה של החברה העברית כאן. הפרק גם עסק בהשפעתו העכשווית של המשורר הלאומי על הווית חיינו והיחס שנוצר ביננו לבין שכנינו.

השתתפו: פרופ' זיווה שמיר, אוניברסיטת רייכמן הרצליה; ד"ר מוטי זעירא, המדרשה אורנים; הסופר רוני סומק.

צילום: אוסף התצלומים הישראלי 

על דמותו המורכבת של סדאם חוסיין ששלט בעיראק כאיש מרכזי וכנשיא במשך שלושים שנה והוליך אותה לשתי מלחמות הרסניות. על שאיפתו לנשק גרעיני גם אחרי שהכור האטומי הצרפתי שבנה נהרס בידי ישראל, ועל אישיותו כנשיא, שהועיל לארצו בעשור הראשון עד שהגדלות והעצמה העבירו אותו על דעתו.

השתתפו: פרופ' אמציה ברעם, אוניברסיטת חיפה; אל"מ פסח מלובני, צה"ל; פרופ' איתן גלבוע, אוניברסיטת בר-אילן.

(צילום: AP)

העשור החמישי של מדינת ישראל ובעיותיה המרכזיות בשנים 1988- 1998: על דמותו של יצחק שמיר, ראש הממשלה באותם ימים. שלושת אורחי הפרק, הבאים מכוונים פוליטיים שונים, לא חדלו מלהלל את צניעותו של האיש, התמקדותו בעלייה לישראל ובביצוע המעשי של רעיון האחדות הלאומית. נדונו גם בעיות הביטחון של המדינה  ובעיותיה הסבוכות של מערכת החינוך.

השתתפו: ד"ר צבי צמרת, מכללת שערי מדע ומשפט; פרופ' זאב דרורי, מכללת כנרת; יוסי אחימאיר, יו"ר מכון ז'בוטינסקי.

(צילום: פלאש 90)

עשרים השנים הראשונות ביחסי החוץ של מדינת ישראל, שהיו שנים קשות של בדידות והפניית עורף מצד מדינות רבות בעולם שלא האמינו בהמשך קיומה של המדינה בתוך ים של שנאה, חרם ובידוד כלכלי.המשתתפים דיברו הן על ההשקעות החומריות והנפשיות של ישראל באפריקה – שבגדה בה ברגע האמת והן על המאבקים הפנימים בין ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שלא נרתע מאיומי חוץ דיפלומטיים, לבין משה שרת ואחרים שחרדו מתגובות העולם.  

השתתפו: פרופ' משה ייגר, משרד החוץ; פרופ' אבי בראלי, אוניברסיטת בן-גוריון; ד"ר צבי צמרת, יד בן-צבי.

בתמונה: דוד בן גוריון בפגישה עם מואמבוטסה הרביעי, מלך בורונדי , במלון קינג דיויד, 1962.
צילום: אוסף התצלומים הלאומי. 

65 שנים למערכת סיני: במשדר השתתף פרופ' מוטי גולני שספרו בן שני הכרכים הנושאים את כותרת המשדר, הוא פרי מחקר רב שנים העוסק בהיבטים הפוליטיים והאחרים שקדמו למבצע ועל תוצאותיו, שבסופו של דבר גם תרמו לביסוס מעמדה של ישראל במערב. שני המשתתפים האחרים – פרופ' איתן גלבוע וד"ר נתן ארידן דיברו על עמדתן של ארה"ב ובריטניה.

השתתפו: פרופ' מוטי גולני, אוניברסיטת תל-אביב; פרופ' איתן גלבוע, אוניברסיטת בר-אילן; ד"ר נתן ארידן, אוניברסיטת בן-גוריון.

צילום ארכיון: אוסף התצלומים הלאומי 

על השנים 1970-1973 שקדמו למלחמה ולמשא ומתן הכושל שהתנהל בין ישראל ומצרים בתיווכה של ארה"ב. הפרק עקב אחר ספרו של פרופ' יואב גלבר שטוען בספרו כי לא ניתן היה למנוע את המלחמה מפני שנשיא מצרים לא יכול היה להתחיל במשא ומתן לשלום בלי שיביא לעמו ניצחון אפילו ניצחון מדומה.

השתתפו: פרופ' יואב גלבר, אוניברסיטת חיפה; פרופ' חגי צורף, ארכיון המדינה; ד"ר מאיר בוימפלד, חוקר מלחמת יום הכיפורים.

צילום: אוסף התצלומים הלאומי

על ההיסטוריה של מקווה המים החשוב הזה, חשיבותו לכלכלתה ולביטחונה של מדינת ישראל ועתידו של האזור מבחינה סביבתית עם הכפלת גודלה של תעלת סואץ. וגם, האם כדאי לחפור תעלה ישראלית מים סוף לים התיכון?

השתתפו: פרופ' חגי ארליך, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' גליה צבר, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' און ברק, אוניברסיטת תל אביב.

צילום: אנה קפלן, פלאש 90  

הירצחו של גדול הסופרים והמשוררים ביידיש ברוסיה הסובייטית תחת שלטון האימים של יוסף סטלין לפני 80 שנה, פרץ מרקיש: על המניעים של השילטון הקומוניסטי לחיסול הוועד שבו רוכזו גדולי יוצרי היידיש כבר ב-1941 בניסיון לשכנע את ארה"ב לעזור לברה"מ במלחמתה – לאחר שהמלחמה הסתיימה בניצחון סובייטי.

השתתפו: פרופסור שמעון רדליך, מאונ' בן גוריון; דוד מרקיש, סופר, בנו של פרץ מרקיש, אחד הנרצחים ב- 1948; ולרי מיכאלובסקי, מאסטרנטית באונ' ירושלים.

צילום פרץ מרקיש: הספריה הלאומית

זו הייתה שורה של אירועים שהתרחשו לפני שבעים שנה ופגעו פגיעה קשה במוניטין המנהיגותי והמוסרי של תנועת הפועלים במדינת ישראל הצעירה. השסע האידאולוגי החריף שפקד את קיבוצי "תנועת הקיבוץ המאוחד" והביא לתופעות של מעבר קבוצות חברים מקיבוץ לקיבוץ, התחלקותם של קיבוצים לשניים ואפילו לתביעות משפטיות ואילמות מוגבלת. הליכת חלק מהקיבוצים בעקבות סטלין, הסתיימה זמן קצר אחר-כך משנתגלה ההיקף העצום של פשעיו כלפי עמו ומיעוטי ברית המועצות. 

השתתפו: ד"ר צבי צמרת, היסטוריון; ד"ר ברוך כנרי, היסטוריון תנועת הפועלים; ד"ר מרדכי נאור, סופר והיסטוריון.
בתמונה: קיבוץ אשדות יעקב בשנת 1944, אוסף התצלומים הלאומי.

על ניסיון קצר הימים, לאחד את כל שלושת הגופים: ההגנה, אצ"ל ולחי שנאבקו בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, לכלל גוף לוחם אחד. המאחד והמלכד של תנועת המרי היה ד"ר משה סנה שעמד אז בראש המפקדה הארצית. הוא הגיע להבנה עם מפקד האצ"ל מנחם בגין ועם אחד ממפקדי הלח"י נתן ילין מור.
"תנועת המרי העברי" פעלה בין השנים 1945-1946 וביצעה אחת עשרה פעולות גדולות נגד הממשלה הבריטית בארץ ישראל.

השתתפו: פרופ' יגאל עילם, היסטוריון; יוסף קיסטר, מכון ז'בוטינסקי.

 צילום: אוסף התצלומים הלאומי

יום הולדת 100 למושב: על חשיבותו המיוחדת כדוגמא וכמופת לעשרות מושבי עובדים שקמו בארץ ישראל ובמדינת ישראל, על תרומתה של נהלל לחקלאות ולהגנת הישוב היהודי מאז הקמת המושב ב-1921 ועד היום. על עשרות מבני המושב שנהרגו במלחמות ישראל לדורותיהם ותרומת בני נהלל לפוליטיקה ולתרבות בישראל.

השתתפו: אוריאל בן-עמי, היסטוריון וסופר; עופר אבידוב, בן נהלל; ד"ר מרדכי נאור, חוקר תולדות ארץ ישראל.

צילום: נהלל בשנת 1949, אוסף התצלומים הלאומי

על ההיסטוריה המרתקת של בירת הגליל העליון מימי המרד היהודי הגדול ברומאים בשנת 70 לספירה ועד למלחמת העצמאות ב-1948: על המיסטיקה של צפת וחשיבותה בעיניי היהודים והערבים כאחת, וגם בעדות הספרדית והאשכנזית שבעיר וחייהן עם תושביה הערביים של צפת, ועל מצבה העגום בהווה למרות היותה מוקד תיירות לאומי ובינלאומי.

צילום: צפת בשנת 1933, אוסף התצלומים הלאומי. 

על גורלם של אלפי מחנות הריכוז וההשמדה מימי האימפריה הנאצית בשנים 1933-45: ההבדלים בטיפול בבעיה בין מדינות שונות שבהן היו מחנות., בין פולין וגרמניה, הניגוד שבין האינטרסים התיירותיים בשרידי המחנות – לבין הצרכם הנדל"נים של תושבי אירופה המתרחבת המעוניינים בשטחי המחנות לבניית בתי מגורים.

השתתפו: פרופ' דינה פורת, יד ושם; פרופ' משה צימרמן, האוניברסיטה העברית; יורם חיימי, רשות העתיקות.

צילום: יצחק הררי, פלאש 90.

על ההיסטוריה של המכון מהקמתו בתל אביב בתחנת ניסיונות חקלאית בשנת 1921 בידי האגרונום יצחק אביגדור וולקנסקי ועד להפיכתו ל "מנהלת המחקר החקלאי" בשנת 1966. על הישגיו של המכון בהכשרת חוקרים ברמה בינלאומית ובפיתוח זנים של צמחי מאכל ועצי פרי הנפוצים היום בכל העולם וכמו כן בפיתוח טכנולוגיה חקלאית מתקדמת. 

השתתפו: פרופ' ויני גולדשטיין, מכון וולקני; פרופ יורם קפולניק, מכון וולקני; ד"ר ויקטור אלחנטי, מכון וולקני.
(צילום: אוסף התצלומים הלאומי)

85 שנה להקמת חיל הנוטרים בארץ-ישראל. החיל הזה שהיה מסופח אל המשטרה הבריטית המנדטורית – גויס על רקע מאורעות הדמים 1936-39. הוא שימש בסיס עברי להגנה על האוכלוסייה היהודית בארץ-ישראל של אותם הימים. חיל הנוטרים והפלמ"ח שהוקם חמש שנים מאוחר יותר – היוו את כוח המגן של הישוב ואת צבא הקבע שהיה כאן עם פרוץ מלחמת העצמאות בסוף 1947. 

השתתפו: ד"ר מרדכי נאור, סופר והיסטוריון; עודד דיסקין, נוטר לשעבר; עודד גטרויר, המועצה לשימור אתרים.

צילום: הארכיון הציוני המרכזי.
 

על הקרב הגדול ביותר שהתחולל בין צה"ל לבין צבא סוריה לאחר סיום מלחמת העצמאות. הקרב נבע מניסיונות הצבא הסורי להשתלט על השטח המפורז על פי הסכמי שביתת הנשק. קרב תל מוטילה נחשב לאחד הקרבות הפחות מוצלחים שצה"ל ניהל מעולם, והוא אף ניסה להסתירו לאחר שנפלו בו 41 לוחמים.

השתתפו: מתי גרינברג, היסטוריון רשמי של צה"ל; אסתר חומש- גופר, אחות שכולה; ד"ר גבי ברשי, מ"פ בקרב תל-מטילה.

צילום: ויקיפדיה 

העלייה היבשתית לארץ ישראל מן הצפון: על גורלם של צעירים יהודים מתורכיה שהגיעו לארץ לפני הקמת המדינה, לחמו בקרבות מלחמת העצמאות והקימו את קיבוץ נחשולים שבצפון. הם היו קבוצה של 63 חברות וחברים מתורכיה וילידי הארץ, ועל אנשי הקיבוץ וקרובים אחרים בישראל שזוכרים אותם וחולקים כבוד ללוחמים נשכחים.

השתתפו: ד"ר שמעון גת, מכון אבשלום; לאה בר יוסף, בת אחותו של בנימין קולדרו ז"ל; יצחק פינטו, מהשרידים האחרונים של הקבוצה.

(צילום: אוסף התצלומים הלאומי) 

על הניסיונות האוויריים של גרמניה ובעלות בריתה: איטליה וצרפת, בזמן מלחמת העולם השנייה, לשתק את נמל חיפה ואת מתקנני הנפט האסטרטגיים הקשורים לנמל.  למדנו שההפצצות לא היו יעילות ולא שיתקו את הנמל ובתי הזיקוק לנפט שבקרבתו – אבל השפיעו על תושבי חיפה ותושבי א"י בכלל זה. 

השתתפו: יגאל גרייבר, החברה ההיסטורית של חיפה; ד"ר מרדכי נאור, חוקר תולדות א"י; אבי משה סגל, חוקר תולדות התעופה בא"י.

צילום: חיפה בשנת 1935, אוסף התצלומים הלאומי. 

איציק ויטנברג היה מנהיג מרד גטו וילנה שהמשטרה היהודית של הגטו הסגירה לנאצים בשל איומי השמדה. בסופו של דבר ולאחר פקודה שהועברה אל ויטנברג ע"י המחתרת הקומוניסטית, הסגיר את עצמו מנהיג המרד לידי הרוצחים. פרשת מותו מעוררת דילמה מוסרית קשה עד היום.

השתתפו: פרופ' דינה פורת, יד ושם; יונת רוטביין-מרלה, מכון המחקר של השומר הצעיר; פרופ' גדעון גרייף, הקריה האקדמית אונו  

לזכרו של אלוף יוחנן רטנר ובו השתתף בנו – מיכה, גם הוא, כאביו לפניו, ארכיטקט. השתתפו גם שני היסטוריונים וציירו קווים לדמותו של האיש. כבר בימי מלחמת העולם הראשונה הגיע לדרגת מפקד חטיבה. ב-1923 עלה רטנה לארץ ישראל ותוך קצת יותר מעשור הפך לאחד מעמודי התווך של ההגנה בארץ ישראל. לאחר הקמת המדינה הוא היה הקצין שבנה את המטכ"ל של צה"ל והאיש שהביא לנו נשק מברית המועצות.

השתתפו: מיכה רטנר, הטכניון; ד"ר ניר מאן, מרכז גלילי לחקר כח המגן; יגאל גרייבר, העמותה לתולדות חיפה

צילום: ויקיפדיה

על דמותו של בנימין זאב הרצל שהלך לעולמו בכ' בתמוז תרס"ד (1904): האם מעשיו של חוזה המדינה משפיעים על חיי היום יום במדינת ישראל 2021 והאם האנטישמיות שהניעה למען הקמת מדינה יהודית – עדיין קיימת עפ"י העקרונות שאותם הרצל תאר בכתביו?

השתתפו: פרופ' דינה פורת,  אוניברסיטת ת"א ויד ושם; פרופ'  אריאל פלדשטיין, אוניברסיטת בן-גוריון; פרופ' מעוז עזריהו, אוניברסיטת חיפה.

צילום: Getty Images.

על מיתוסים, היסטוריה וזיכרון בחברה האסלאמית ובחברה הישראלית ובהשוואה שביניהן: מעמדה של ירושלים באסלאם, מעמד היהודים בארצות באסלאם הסוני ומעמדם של היהודים ומדינת ישראל בארצות השיעה בעולם ובעיקר באיראן, שרואה בישראל של היום חלק מהמערב השוקע ואשר דינו להיות מושמד.

השתתפו: פרופ' עמנואל סיוון, האוניברסיטה העברית; פרופי ישראל גרשוני, אוניברסיטת תל אביב; פרופ מאיר ליטווק, אוניברסיטת תל אביב.

צילום: Getty Images

פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב-22.6.1941 הייתה אירוע בעל ממדים אפיים. בבוקר הפלישה עצמה גם החלה ההשמדה השיטתית של יהודי אירופה. בלשון הסתרים של הנאצים הרצח נקרא: "הפתרון הסופי של שאלת היהודים". מדוע השמדה זו החלה בסוף יוני 1941 ולא בפרוץ מלחמת העולם השנייה כמעט שנתיים לפני כן? ניסינו לענות על השאלה הקשה הזו.

השתתפו: פרופ' דינה פורת, יד ושם ואוניברסיטת תל-אביב; פרופ משה צימרמן, האוניברסיטה העברית; ד"ר אמיר טייכר, האוניברסיטה העברית.

צילום: Getty Images

הקרב הנשכח הוא הקרב השלישי על מתחם לטרון במלחמת העצמאות. באותה המלחמה ניסה צה"ל לכבוש את המבצר מידי הלגיון הירדני חמש פעמים. הוא נכשל בכל הניסיונות. בקרב הזה השתתפו חטיבות הפלמ"ח בפיקודו של יגאל אלון. מהלכי הקרב לא תואמו כהלכה. פיקוד הפלמ"ח לא היה ערוך כהלכה וגם הקרב הזה הסתיים בכישלון צורב ובהרבה הרוגים ופצועים.

השתתפו: אל"מ אורי ביידץ, אז מפקד מחלקה בקרב; פרופי אלון קדיש, היסטוריון צבאי; יואב רגב, מבני דור הפלמ"ח. 

צילום: Getty Images

40 שנה להפצצת הכור הגרעיני העיראקי שליד בגדד. חיסול הכור בידי חיל האוויר הישראלי הייתה הצלחה גדולה שהכתה את אירופה וארה"ב בתדהמה. הן גינו את ישראל על המעשה אבל לאחר מכן חזרו בהן. בינתיים התרסק חלומו של הרודן העיראקי סאדם חוסיין להפוך את מדינתו למעצמה גרעינית מקומית ובעזרתה גם לחסל את מדינת ישראל. 

השתתפו: אלוף דוד עברי, אז מפקד חיל האוויר; פרופ' אמציה ברעם, מומחה לעיראק; אל"מ פסח מולובני, אז איש אגף מודיעין.

צילום: Getty Images

על ספרו החדש של פרופ' דניאל ברטל "אזור הנוחות של חברה בסכסוך", בו ניסה להסביר תופעה פסיכולוגית ולפיה אנשים החיים בתוך סכסוך מתמשך – מתאימים את עצמם לאורך הסכסוך ויוצרים את מנגנון הנוחות האישי שלהם. לצורך יצירת המסגרת האישית המגוננת הם דבקים בנרטיב הסכסוך כפי שמובא להם ע"י הגורמים השלטוניים במדינה בה הם חיים.

השתתפו: פרופ' דניאל ברטל, אוניברסיטת  תל-אביב; פרופי שיפרה שגיא, אוניברסיטת בן-גוריון; ד"ר עופר שנער, המרכז האקדמי רופין.
 

על אירועי מאי 1951 כשמפלגת הפועלים המאוחדת התפלגה למפלגת שמאל קיצונית שהלכה אחרי הקו הסטליניסטי של מוסקבה ולמפלגה ציונית סוציאליסטית המתנגדת לו. הסיפור הקשה ההוא פיצל קיבוצים ובסופו של דבר נותר תעלומה אנושית שגם היום אינה ברורה לגמרי.

השתתפו: ד"ר ברוך כנעני, קיבוץ מחניים; אורי יזהרי, קיבוץ משאבי שדה; ד"ר יוסי אסף, קיבוץ בית השיטה.
בתמונה: עין חרוד איחוד, 1938. צילום: Getty Images.

80 שנה להקמת הפלמ"ח: על תרומתו המיוחדת לצבא הקבע הגדול של הישוב היהודי בארץ ישראל להגנת המדינה שזה עתה נולדה והניצחון הגדול על צבאות ערב הסדירים שניסה להשמידה, תרומתו המיוחדת של הפלמ"ח לתרבות הארץ-ישראלית והישראליות שהתפתחה כאן בשנים לשפני קום המדינה ובשנים שאחרי כן – למעשה עד שנות השבעים של המאה הקודמת.

השתתפו: עמוס חורב, אלוף בדימוס; ישעיהו גביש, אלוף בדימוס; ד"ר מרדכי נאור, היסטוריון.

צילום: Getty Images.

בעקבות ספרו החדש של רון בן-ישי "חי במלחמה", נדבר על ההיסטוריה של הכתבות הצבאית בישראל מהימים הראשונים של המדינה ועד היום. דיברנו על הבעיות הנוגעות לאחריותו של הכתב הישראלי לכיסוי חדשותי נאות ובמקביל לביטחון המדינה, וכיצד שתי המגמות השתנו במרוצת השנים, ביחד עם השינויים הטכנולוגיים הגדולים בעבודת הכתבות בשטח.

השתתפו: רון בן ישי, YNET; אלוף עמוס גלעד, פרשן צבאי; פרופ' רפי מאן, אוניברסיטת אריאל.

(צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

על מושבות הברון רוטשילד בארץ ישראל והביקורת על משטר הפקידות הקשה שהוקם כאן, כדי לפקח על הכספים שנתרמו כדי לסייע לאיכרי המושבות להתקיים מעבודה חקלאית ולהתבסס. על הרופאים בארץ ישראל באותה העת, ד"ר הילל יפה, שהיה גם עסקן ציוני חשוב. לא הייתה תמימות דעים על כוונותיו של הברון רוטשילד – אבל לא היה ספק כי בלי עזרתו – לא היה מפעל ההתיישבות מחזיק מעמד.

השתתפו: פרופ' צבי בנטוויץ, האוניברסיטה העברית; ד"ר ליאור שוחט, אוניברסיטת חיפה; איתי בחור, סופר.
(צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90)

על השליחות המיוחדת של בנציון ישראלי ויאני אבידוב להביא לישראל חוטרי תמרים משובחים מאיראן ומעיראק – כדי לפתח במדינה הצעירה ענף חקלאי חדש ומכניס. החלום היה חלומו של בנציון ישראלי שנהרג באסון במעגן ביולי 1954.  את החלום השלים איש המוסד יאני אבידוב. הוא רכש עשרות אלפי חוטרים באיראן ותוך סכנה ממשית, הגיע גם לעיראק ורכש חוטרי תמרים גם שם. בקשיים גדולים ובנפתולים החוטרים הגיעו לישראל ומהם קמה תעשיית התמרים בישראל המגלגלת היום קרוב למיליארד דולר.

השתתפו: ד"ר יובל כהן, מכון וולקני; עופר אבידוב, מושב נהלל; גדעון זיו, קיבוץ יטבתה

צילום: Getty Images.

סיפורו של צי הצוללות בחיל הים של ישראל: הקמתה של השייטת ב-1959 על בסיס צוללות בריטיות ששירתו במלחמת העולם השנייה והתקדמות השייטת עד לדור הנוכחי של צוללות הדולפין מתוצרת גרמניה, על חשיבות של העצומה של שייטת שבע בהיותה בעלת כוח מהלומת הרתעה נגד אויבי המדינה אלפי קילומטרים מגבולותיה. השקט הנשמר כיום, הוא במידה רבה תוצאת נוכחותה של שייטת שבע.

השתתפו: תת אלוף שאול חורב, מפקד שייטת שבע בעבר; תת אלוף הדר קמחי, מפקד שייטת שבע בעבר; רב סרן דוד רוטברג, מפקד צוללת בעבר.

(צילום: משה שי, פלאש 90). 

100 שנים לפרעות 1921 ביהודי העיר יפו: על האירועים עצמם בהם נהרגו עשרות יהודים והפיכתה של תל-אביב משכונה בת 3600 בני-אדם לעיר של ממש, כשלמאורעות היה חלק מרכזי בתהליך הזה. במה שונים מאורעות יפו בשנת 1921 והפרעות ביהודים במזרח אירופה באותן שנים עצמן ובמה דומים? 

השתתפו: פרופ' גור אלרועי, אוניברסיטת חיפה;  ד"ר סיגל דווידי, הטכניון חיפה; אילן שחורי, מומחה לתל אביב.

צילום: Getty Images.

על יחסי התנועה הציונית הקטנה באמריקה לרעיון הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל – מהמאה העשרים ועד לימינו: יחסן של התנועות היהודיות הגדולות האחרות כגון תנועת "בני ברית", תנועת "הדסה" והתנועה הרפורמית לאותו הרעיון ולעצם הסיוע לישראל אחרי שהוקמה ונאבקה על קיומה. כמו כן, נגענו בקרע החמור המתפתח בין יהודי ארה"ב ליהודי ישראל בעשורים האחרונים.

השתתפו: פרופ' אלון גל, אוניברסיטת בן גוריון; פרופ' יוסי שיין, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' איתן גלבוע, אוניברסיטת בר אילן.

צילום: Getty Images.

אישתו הראשונה של משה דיין, שהלכה לעולמה ב-5 בפברואר, 2021  והייתה קרובה לגיל 104 במותה. רות דיין הייתה אישיות גדולה בפני עצמה. מן המקימות של רשת "משכית" ו"וראייטי ישראל". בתפיסתה הפוליטית נטתה לפיוס והידברות עם הפלסטינים ולא היססה לחלוק על דעתו של בעלה משה דיין.  מפורסמת הייתה ידידותה עם ריימונדה טאוויל – אימה של סוהא, אשתו של יאסר ערפאת –  ששלחה מפריז זר גדול להלווייתה של רות ז"ל בנהלל.

השתתפו: ד"ר רחלי שיאון-שריד, רופאה, נכדתה של רות דיין; ד"ר מרדכי נאור, היסטוריון; אוריאל בן-עמי, סופר.

צילום: מרים אלסטר, פלאש 90.

על דמותו המרתקת של התעשיין והנדבן ראובן הכט, שהקים את ממגורות דגון המפורסמות ושורה של מפעלי תרבות בעיר חיפה, שבה גם הלך לעולמו בשנת 1993. על הוויית עולמו ההרצליינית של האיש שהיה רוויזיוניסט, תלמידו של זאב ז'בוטינסקי ולימים יועצו המיוחד של ראש הממשלה מנחם ליחסי חוץ.

השתתפו: פרופ' יואב גלבר, אוניברסיטת חיפה; יוסי אחימאיר, מכון ז'בוטינסקי; הרי זסלר, ממגורות דגון.  

(צילום: אוסף התצלומים הלאומי).

אחד הקרבות החשובים במלחמת העצמאות שקדמו לפריצת הדרך לנגב במבצע יואב ב-15 באוקטובר 1948: על קרבות חירבת מחאז וחשיבותם במלחמת העצמאות, חלקו של הגדוד הראשון של חטיבת יפתח של הפלמ"ח ועל בני הנוער בני ה- 17 שיצאו למלחמה ולא שבו ממנה.

השתתפו: אל"מ  ד"ר בני מיכלסון, היסטוריון צבאי; ד"ר יוסף דרור, לחם בחירבת מחאז; רינה הילל, לחמה בחירבת מחאז.

(צילום: אתר הפלמ"ח) 

110 שנים לתחילת משפט עלילת הדם המפורסמת ביותר במאה ה-20 . במשפט שנערך בעיר קייב שבאוקרינה, אז חלק מן האימפריה הרוסית - הואשם בייליס ברציחתו של נער נוצרי כדי להשתמש בדמו לאפיית מצות.התביעה מטעם ממשלת הצאר ניקואלי השני נכשלה. חבר המושבעים זיכה את בייליס לחלוטין מכל אשמה. עלילת הדם גייסה את כל העולם היהודי של תחילת המאה ה-20 למען הנאשם.

השתתפו: פרופ' יונתן דקל-חן, האוניברסיטה העברית; ד"ר נתי קנטרוביץ, אירגון נתיב; ד"ר מרדכי יושקובסקי, המרכז העולמי ליידיש.

(צילום: גזנך המדינה)  

על המאמצים לבנות בחבל ארץ זה רשת בריאות בשנים 1799 (כיבוש נפוליאון), ל- 1948 (הקמת מדינת ישראל), וברופאים האלמוניים של ארץ ישראל, יהודים ולא יהודים, שנתנו את חייהם על מזבח בריאותם של תושבי הארץ.פינה מיוחדת הוקדשה לזכרו של פרופ' ניסים לוי שהיה הראשון לעסק ברפואה המודרנית בא"י עד להקמת המדינה 

השתתפו: פרופ' ערן דולב, לשעבר קצין רפואה ראשי; איתי בחור, חוקר ומוציא לאור;   פרופ' אבישי גוליץ, לשעבר ראש מחלקת אף אוזן גרון בביה"ח רמב"ם.

(צילום: עטיפת הספר "רופאיה של ארץ-ישראל", איתי בחור - הוצאה לאור)

בט"ו בשבט תש"ט, לפני 72 שנה, נולדה כנסת ישראל. הכנסת היא הבית היחיד של מדינת ישראל והרשות המחוקקת שלה. מאז 1968 היא מתאספת במשכן הקבע בגבעת רם שבירושלים. ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית ושיטת הבחירות בה היא ארצית יחסית. הממשלה, שהיא נציגת הרשות המבצעת, מקבלת את סמכותה מהכנסת, ומערכת בתי המשפט הנכללת ברשות השופטת פועלת בכוחם של חוקים שמחוקקת הכנסת. אחד מתפקידיה המרכזיים של הכנסת הוא קביעת נורמות הנוהגות במדינה באמצעות חוקים ופיקוח על הממשלה.

השתתפו: פרופ' שבח וייס, אוניברסיטת חיפה; מרדכי נאור, סופר והיסטוריון; יעקב אחימאיר, עיתונאי.  

(צילום: Getty Images)

על דמותו של החוקר והפילוסוף הנודע, יליד תוניס, שכתב בצרפתית ופעל רוב שנותיו בפריז. רוב עבודתו של ממי מתרכזת בבדיקת הקולוניאליזם האירופי במאה העשרים. הוא היה מקורי לגמרי בדרכו ולא היסס לחלוק על החוקרים הנודעים של זמנו כגון ז'אן פול סרטר. היה פרו-ישראלי נאמן ובמקביל מבקר קשה של גולדה מאיר ותומך בפנתרים השחורים.
השתתפו: קלוד סיטבון, סוציולוג; פרופ' דוד אוחנה, אוניברסיטת בן-גוריון; פרופ' דניס שרביט, האוניברסיטה הפתוחה.

(צילום: אוסף התצלומים הלאומי) 

מדוע מנע ראש הממשלה אז, יצחק שמיר, תגובה ישראלית למטח הטילים העיראקי ומדוע נמנעו האמריקנים מלכבוש את בגדד למרות ניצחונם המוחץ בכווית, על הדרך למלחמה והמלחמה עצמה, תגובת הציבור הישראלי לטילים העיראקים ומדוע התאכזב יצחק שמיר מסיומה של המלחמה.

השתתפו: אבי פזנר, יועץ ראש הממשלה; אל"מ פסח מלובני, מומחה לצבאות ערב; פרופ' אמציה ברעם, אוניברסיטת חיפה. 

(צילום: Getty Images) 

בית העלמין הקטן של ״אגודת השומרים הארץ ישראלית״, הנמצא ליד קרית טבעון, ומכלל 99 הקברים המצויים בו, 25 שייכים לשומרים שנהרגו בשיא ימיהם בתקריות עם ערבים, בימים שקדמו להקמת מדינת ישראל. בין השאר: קבורים בו אלכסנדר זייד ובני משפחתו, הסופר אלעזר שמאלי וגיבורים אחרים מהישוב היהודי שלפני יסוד המדינה. כיום עתידו של המקום לוט בערפל בשל ויכוח משפטי בין צאצאי השומרים לבין מנהל מקרקעי ישראל.

השתתפו: מנחם שמול, לשעבר טייס הניסוי הראשי של התעשיה האווירית; אריה מזרחי, לשעבר קצין תותחנים ראשי; פרופ׳ אביבה חלמיש, האוניברסיטה הפתוחה.

(צילום: קרן וקסלר, ויקיפדיה)  

על המו"מ עם סוריה על הסכמי שלום. ההסכם נכשל, אבל מאליה עלתה השאלה: מה היה קורה לישראל היום, לו ניתנה רמת הגולן לסורים והיום היו יושבים בה איראנים או תומכיהם. הואיל ומדובר בספקולציה, אי-אפשר היה לתת תשובות חד-משמעיות.   

השתתפו: פרופ' שלמה בן-עמי, אוניברסיטת תל-אביב; אלוף אורי שגיא, לשעבר קצין מודיעין ראשי; ד"ר יגאל קיפניס,  חוקר והיסטוריון ארץ ישראל.
(צילום: Getty Images) 

על דמותו המורכבת של הנשיא הראשון, בהתבסס על ספר שלישי בטרילוגיה שהתמקד בשנים 1922-1952. הכרך השלישי נקרא "האב המייסד" וכתבו אותו מוטי גולני ויהודה ריינהרץ. המשדר עסק בבעיות מרכזיות בחייו של וייצמן בתקופה האמורה, לטוב ולרע, וכמו בכרכים שקדמו לנוכחי, הדוברים שבו והדגישו את מחויבותו המוחלטת להקמת מדינת ישראל. 

השתתפו: פרופ' יהודה ריינהרץ: אונ' ברנדייס ארה"ב; פרופ' מוטי גולני: אונ' תל-אביב; פרופ' אמיר גולדשטיין: מכללת תל-חי

(צילום: אוסף התצלומים הלאומי)

על יצירתו של נתן אלתרמן בשם זה. הבלדה המפורסמת נכתבה בעקבות נאומו (באנגלית) של חיים ויצמן לתורמים יהודים – כי אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף, והתגובות על כך בעיתונים הארץ-ישראליים של התקופה.

השתתפו: ד"ר מרדכי נאור: היסטוריון, חוקר ארץ ישראל; פרופ' זיווה שמיר: אוניברסיטת תל-אביב; אקי אבני: בן אחותו של אלתרמן
(צילום: מתוך הסרט ''מותר להיות סנטימנטאלי - נתן בעקבות אלתרמן, ערוץ 1)

משה קרת עמד בראש התעשייה האווירית במשך למעלה מעשרים שנה, והוביל אותה להצלחות עצומות. המשדר עסק גם בפיתוחם של שני מטוסי הקרב נשר ולביא והמאבקים הקשים על המשך פיתוחו של מטוס הלביא וכן על שיקומה של התעשייה האווירית בידי משה קרת לאחר סגירת תוכנית הלביא ופיטורם של אלפי עובדים.

השתתפו: אלוף דוד עברי, לשעבר מפקד חיל האוויר; יוסי אקרמן, אוניברסיטת בן גוריון; דורון סוסליק, לשעבר דובר התעשייה האווירית.

צילום: אוסף התצלומים הישראלי  

משדר מיוחד לציון הקמתה של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ-ישראל , בחיפה ב- 4.12.1920. החוקרים שהשתתפו הסבירו, בין היתר, את הצלחתה בכך שההסתדרות הציונית בראשותו של ד"ר ארתור רופין העמידה לרשות ההסתדרות הכללית הון התחלתי שהזניק אותה קדימה. ההסתדרות כאיגוד עובדים, נטלה על עצמה משימה לאומית של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל - תופעה שלא היה לה אח ורע בתולדות תנועות הפועלים בעולם.

השתתפו: פרופ' אביבה חלמיש: האוניברסיטה הפתוחה; פרופ' אבי בראלי: אוניברסיטת בן גוריון; פרופ' דני גוטוויין: אוניברסיטת חיפה.

צילום: ד"ר אבישי טייכר

נשיא מצרים בשנים 1970- 1954. היה קצין שלחם בישראל במלחמת עצמאות, העלה לגבהים חדשים את רעיון הפאן ערביות עם הניסיון להקים אימפריה מוסלמית כדוגמת החליפות הראשונה. נאצר לא היה אנטישמי אבל בתוכניותיו לא היה מקום למדינת ישראל, כך הפך לגדול אויביה. ישראל הייתה זו שחיסלה את חלומותיו והביאה למותו המוקדם בגיל 52, בספטמבר 1970 מהתקף לב, שבעה שבועות לאחר תום מלחמת ההתשה. 

השתתפו: פרופ' עמנואל סיון, האוניברסיטה העברית; פרופ' אמציה ברעם, אוניברסיטת חיפה; פרופ' יורם מיטל, אוניברסיטת בן גוריון.

צילום: Getty Images 

על דמותו של עז א דין אל קסאם, שנהרג בשומרון בקרב עם הצבא הבריטי לפני 85 שנה. עז א דין אל קסאם, יליד לטקיה שבסוריה, היה קנאי אסלאמי רדיקלי שנאבק בסילוקם של הצרפתים, הבריטים והיהודים משטחי ארץ-ישראל וסוריה. הוא רצח בהם ככל יכולתו והיום הוא משמש סמל לארגון פתח' הדורש את סילוק כל יהודי ישראל משטחי המדינה או לפחות להפיכתם לאזרחים ממדרגה שנייה תחת שלטון מוסלמי. 

השתתפו: יגאל גרייבר: עמותה ההיסטורית חיפה;  פרופ' אברהם סלע: האוניברסיטה העברית;  ד"ר רוני שקד: האוניברסיטה העברית

צילום: ויקיפדיה

40 שנה למלחמה שהחלה עיראק שתחת סאדם חוסיין נגד איראן שבשליטת חומייני. עקבנו אחר תגובות איראן למתקפת הפתע העיראקית, אחדי הסיבות שהביאו את סאדם חוסיין להתקפה ואחרי התגובה המשתנה של ארה"ב לאירועים הקשים במפרץ הפרסי. המלחמה שנמשכה יותר משבע שנים, עלתה בחייהם של מיליון ורבע חיילים ואזרחים ולא פתרה דבר.

השתתפו: ד"ר אמציה ברעם, אוניברסיטת חיפה; אל"מ פסח מלובני, מודיעין ישראל; פרופ' איתן גלבוע, אוניברסיטת בר-אילן

צילום: Getty Images

בעקבות ספרו של אוריאל בן-עמי "שאגה אחרונה במטולה": על הידידות המופלאה שבין משפחת זייד וחנקין. ידידות ששמשה אספקלריה לדור שלם של שומרים ואנשי אדמה בארץ ישראל, בשנים שקדמו להקמת המדינה.המשדר עסק ביחסי יהודים-ערבים, בנקמת דם ובהשתלבות הבדואים והדרוזים בקהילה היהודית במדינת ישראל. דנו בהחלטתו הנועזת של משה דיין, לוותר על נקמה בשל הרג אחיו בידי הדרוזים ולחתור להסכם שלום עימם. 

השתתפו: ד"ר מרדכי נאור, היסטוריון וסופר; אוריאל בן-עמי, היסטוריון וסופר; אחינועם זייד רומנלי, נכדתו של אלכסנדר זייד.

צילום: Getty Images

לרגל 47 שנים לפריצת מלחמת יום הכיפורים, שאלנו - האם ניתן היה למנוע את המלחמה בדרכים מדיניות? השתתפו שלושה מומחים: שניים מהם סברו כי לא נוצלו האפשרויות המדיניות שנפרשו לפני ממשלת ישראל - לפני פרוץ האש. המשתתף השלישי סבר שראשת הממשלה גולדה מאיר הייתה מוכנה להסכם, אבל ההצעות המצריות היו הצעות של מלחמה ולא של שלום.

השתתפו: עמוס ערן, לשעבר יועץ ראש הממשלה יצחק רבין; פרופ' אורי בר, אמריטוס אוניברסיטת חיפה; ד"ר חגי צורף, לשעבר ראש תחום הנצחה בארכיון המדינה.

על פנייתו של דוד בן-גוריון אל נוער המושבים ב-1954 לבוא לעזרת מושבי העולים בחבל לכיש בנגב ובכל הארץ. בן גוריון, שכבר לא היה אז ראש הממשלה ועבר לחיות בשדה-בוקר, הצליח לשכנע מאוד בני מושבים ותיקים, לצאת לתקופות ארוכות למושבים החדשים להציל את מפעל הענקי של התיישבות עולים חדשים.

השתתפו: ד"ר מרדכי נאור, היסטוריון וסופר; עובדיה מוראד, ראש מועצה לשעבר; מירית גלעד, סופרת.

על הצעתו של ד"ר בנימין זאב הרצל לבאי הקונגרס הציוני השישי ב-1903 להתיישב במזרח אפריקה כמקלט לילה, עד להתיישבות הסופית בארץ ישראל. ההצעה, שלא עמדה להתבצע בכל מקרה, גרמה לסערת רוחות קשה בהסתדרות הציונית וכמעט שהביאה לפירוקה. היא נדחתה בסופו של דבר גם על ידי הרצל עצמו וגם על ידי וועדת חקירה שבדקה אותה – לאחר מותו של חוזה המדינה ב-1904.

השתתפו: ד"ר משה יגר, אמריטוס משרד החוץ; פרופ' אביבה חלמיש, האוניברסיטה הפתוחה; פרופ' אריאל פלדשטיין, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

(צילום: Getty Images)  

משדר לציון סיום בנייתו של החלק הראשון של מתחם המוסדות הלאומיים בירושלים. על תולדות הבניין עצמו והסיפורים של האנשים שפעלו ופועלים מתוך המתחם הקיים עד היום, המכרז להקמת הבניין וסיפור הארכיטקט המפתיע שזכה בו. על שביתת הרעב בבניין של מנהיג הישוב והפיצוץ הנורא שאירע בו במרס 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות. 

השתתפו: ד"ר מרדכי נאור,  סופר והיסטוריון ארץ ישראל; יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית; אלי אמיר, סופר.

(צילום: ויקיפדיה)

משדר מיוחד העוסק ביהודי אמריקה לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר הקרוב. הדיון במשדר עקב אחר דפוסי הצבעתם של יהודי אמריקה למפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. נבחן גם מעמדם של יהודי ארה"ב בפוליטיקה האמריקנית הכללית מאז ימי הנשיא ווילסון ומלחמת העולם הראשונה ועד לימינו אלה בתקופת נשיאות דונלד טראמפ. 

השתתפו: פרופ' יוסי שיין, אוניברסיטת תל-אביב; פרופ' איתן גלבוע, אוניברסיטת בר-אילן; פרופ' אלון גל, אוניברסיטת בן גוריון.

(צילום: Getty Images)

על הדו"ח האחרון ששפך אש וגופרית על לימודי השואה באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. הדו"ח הביע דאגה חמורה מפני אובדן הבכורה העולמית במחקר השואה, שעד לשנים האחרונות היה בידי מלומדים ישראלים. הדו"ח גם מביע חשש מפני עיוות סיפור השואה הן בשל בורות והן מתוך כוונות זדון והתחמקות של מדיונות אירופאיות ושל חוקרים אירופאיים.

השתתפו: פרופ' ישראל ברטל – האוניברסיטה העברית; פרופ' דינה פורת – אוניברסיטת תל אביב; ד"ר ליאת שטייר לבני – מכללת ספיר.

(צילום: מתוך הטוויטר של האקדמיה למדעים)

פיטר ברגסון היה כינוי הסתר שנתן לעצמו הילל קוק, בבואו לאמריקה מארץ-ישראל, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. הילל קוק ואנשיו, אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, המשיכו בארצות הברית את רעיונו של זאב ז'בוטינסקי, לשכנע את שלטונות המדינה להקים צבא עברי למלחמה בנאצים. הם נכשלו בניסיונותיהם והיו לשונאיהם הגדולים של אנשי המוסד הציוני שם ובארץ-ישראל.

השתתפו: פרופ' יוסף אגסי, מן האוניברסיטה העברית; זאב ז'בוטינסקי, נכדו של מייסד הרביזיוניזם; ד"ר בקי קוק, אוניברסיטת בן גוריון.

צילום: Getty Images

מציינים 100 שנה להקמת 'גדוד העבודה וההגנה ע"ש יוסף טרומפלדור': על צעירי העלייה השלישית שחלמו להקים הארץ ישראל חברה שיתופית שוויונית וצודקת. הקיצוניים שבחבורה שהיו מאוכזבים מהסיכוי להקמת חברה שכזאת בא"י נסעו עם משפחותיהם לחצי האי קרים. כל המפעל של גדוד העבודה וההגנה נמשך פחות מ 10 שנים (1920-1929).

השתתפו: פרופ' אניטה שפירא - אוניברסיטת תל אביב; ד"ר נין מאן - עורך כתב העת "עלי זית וחרב"; ד"ר טל אלמליח - אוניברסיטת חיפה

האם ניתן לבנות גשר של הבנה בין הימין לבין השמאל? למרות העוולות שנעשו בארץ ישראל ובישראל לתנועת הימין לדורותיה אבל הייתה, במקביל, התמקדות בניסיונות להביא לפיוס בין הפלגים היריבים בארץ. ראינו שאפילו בין יריבים מושבעים כמו דוד בן גוריון וזאב ז'בוטינסקי ואחריו מנחם בגין ודוד בן גוריון התקיימו, בסופו של דבר, חשבון הבנה וכבוד הדדיים.

השתתפו: שלמה נקדימון - עיתונאי וסופר; ד"ר צבי צמרת - היסטוריון ומחנך; יעקב אחימאיר - עיתונאי ופובליציסט.
(צילום: יוסי רות, לע"מ)

50 שנה לניסיון של קבוצת יהודים מסורבי עלייה בברית המועצות, לחטוף מטוס ולברוח לשבדיה וממנה לישראל. הניסיון נכשל ומתכנני החטיפה הועמדו לדין ונדונו לעונשי מאסר כבדים. שניים נידונו למוות. הסיפור גרם לרעש גדול בעולם ועורר את יהודי ארה"ב ובעקבותיהם את ממשלת ארה"ב לפעולות מחאה ולחץ שהוליכו בסופו של דבר לעלייתם שנות השבעים של יהודיי בריה"מ. 

משתתפים: ד"ר נתי קנטרוביץ מהאוניברסיטה העברית, פרופ' איתן גלבוע מאוניברסיטת בר אילן, צבי מגן לשעבר שגריר ישראל בבריה"מ. 
בתמונה: סילווה זלמנסון. צילום: ויקיפדיה
הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוד, ביצוע טכני והפקה: ליטל אטיאס.

הבדואים הם קבוצה אתנית של נוודים או נוודים למחצה. הם מתגוררים ברצות המדבריות למן החופים האטלנטיים של הסהרה דרך המדבר המערבי, חצי האי סיני והנגב. הם התקיימו באיזורים האלה אלפי שנים לפני בוא האיסלם ואלף וחמש מאות שנה לפני שמשה ובני ישראל עברו במדבר. האם בני ישראל הושפעו מן הבדואים ואולי להיפך? 

מרואיינים: ד"ר יצחק קלינטון, ביילי פרופ' ערף אבו-רביע, פרופ' ישראל אפעל

רימון 20 הוא שם הקוד שנתן צה"ל למארב שהניח חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר הסובייטי. במהלך הקרב שהתפתח, הופלו חמישה מטוסי קרב רוסיים מיג 21. שלושה מטייסיהם נהרגו במקום. זה קרה בשלהי מלחמת ההתשה ואנו מציינים 50 שנה לאירועים האלה. האמנם היה הכרח באותו הקרב האווירי? התגרות של הננס הישראלי בענק הסובייטי? מה היו משמעויותיו של הקרב ומהן היום? 

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ביצוע טכני והפקה: דבורה סוויס
הצילום: אתר חיל האוויר 

יאסנובאץ היה מחנה השמדה בקרואטיה. היה המחנה הגדול מסוגו במדינה שתחת היטלר. הוקם כחודשיים אחרי פלישת גרמניה לברה"מ ופורק כחודש לפני כניעתה של גרמניה. כ-3.5 היה פעיל, על נהר הסאבה. מבין עשרות אלפי הנרצחים בו הרוב המכריע היו סרבים, אחריהם הצוענים והיהודים. מחנה העבודה הזה היה לסמל למדינת קרואטיה ומשטר האוסטאשה הרצחני שלה, סמל לכל יוגולסביה שכבר 28 איננה קיימת.

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ניתוב השידור והפקה: רוני נאור
צילום: Getty Images 

הקיבוץ החשאי היה כוח צבאי יהודי שפעל בא"י במחתרת. היישוב היהודי מנה אז כ-100 אלף בני אדם, חברי המחתרת האמינו שהחלפת השלטון של אז, במנהיגות צבאית סוציאליסטית, נוסח הצבא האדום המנצח - היא שתבטיח את קיום היישוב היהודי ותקסום למיליוני יהודים בעולם שיחפצו לעלות לישראל  ולקבל חיבוק "לניניסטי". 6 שנים מאוחר יותר, עם כשלון החלום הסוציאלסטי, ירדו כ-75 חברים, חברות וילדים קטנים לחצי האי קרים להקים את חלומם שם. בשיאה, המחתרת הזאת לא מנתה יותר מ-100 חברים וארכיונה לא נמצא מעולם. אף על פי כן, צברנו עליה לא מעט מידע שנביא בפניכם. 

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ביצוע טכני והפקה: ליטל אטיאס.
בתמונה: מניה שוחט; צילום: הארכיון הציוני

ב-10 ביולי, 1941, 18 יום לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברה"מ ובשטחי הכיבוש החדשים שלה לפולניה' הגיעה קבוצה של גברים פולנים לבית העיירה ידבנה, לא הרחק מביאליסטוק. היו בעיירה אז 2500 תושבים. לא נדע בדיוק מי היו הגברים ומה היה מספרם – אבל אין ספק שהיו פולנים הם היו מוכרים היטב לאנשי העיירה, וגם אם זכו לעידוד מצד הגרמים הכובשים, הם לא היו זקוקים להרבה. הם הכניסו את יהודי העיירה לאסם בקצה היישוב והעלו אותו באש. יהודי העיירה נשרפו. גרמנים, לא היו שם. אנשי העיירה הלא יהודים עמדו והסתכלו במהלך הרצח. הטבח כמעט ונשכח. לפני 19 שנה הוא צף, מאז הוא לא מרפה מהעם הפולני, מהממשלה הפולנית וגם מאיתנו. 

בתמונה: זוג יהודים מידבנה. צילום: Getty Image

ב-30 ביוני 1948, בימי ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, הוצא להורג בידי בית דין שדה של צה"ל קצין ישראלי.  קראו לו מאיר טוביאנסקי הוא הומת בנסיבות המעוררות רוגז רב עד היום.  פרשת חייו ומותו, לפני 72 שנה, חוזרת ומטרידה אותנו מדי תקופה. 

הבאה לשידור: חדוה אלמוג ויגאל בוטון, הפקה וביצוע טכני: לריסה בלטר - כץ 

לפני 100 שנה התחולל קרב במייסלום בין כוחותיו של מלך סוריה, פייסל, לבין צבא צרפת. הצרפתים, המצוידים בנשק מודרני, ניצחו בקלות וכבר למחרת נכנסו לדמשק. פייסל המושפל נאלץ לעבור לבגדד שבעיראק בחסות הבריטים. שם שלט על הארץ במתינות ובתבונה עד למותו בז'נבה. הוא הותיר מאחוריו מדינת שבטים מפולגת ואחוזת שנאה הדדית. הרבה מהשנאה הזאת הופנתה גם לישראל: למעט מלחמת לבנון, עיראק השתתפה בכל המלחמות בין ישראל לשכנותיה והייתה הקיצונית מכולן. את יום הולדתה ה- 100,עיראק המסוכסכת איננה חוגגת.

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ביצוע טכני והפקה: ליטל אטיאס
צילום: Getty Images

המאבק של הארגון על העלייה, ההתיישבות, תולדות המודיעין של ההגנה ועל חלקו בקליטת שארית הפליטה והבאתם ארצה. לא כל ההיסטוריונים נמצאים בתמימות דעים בנושאים ששמענו בחלקו הראשון של השידור.

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדווה אלמוג, ביצוע טכני והפקה: ליטל אטיאס 
צילום: אוסף התצלומים הלאומי

100 שנה לכינוס בחוות כינרת בה החליטה המפלגה הגדולה של ההתיישבות העובדת "אחדות העבודה", על העברת סמכויות ארגון "השומר" האליטיסטי  לכוח מגן חדש הנתון מרותה. כך בא לעולם ארגון "ההגנה" מטרתו הייתה הבטחת קיומו של היישוב היהודי בארץ ישראל. הוא פתח את שורותיו לכל יהודי היישוב בלי שיוך פוליטי או מעמדי. בשל מחסור חריף במשאבים, אורגן כמיליציה אזרחית , בלי המנון ובלי פיקוד מסודר. עד להקמת מדינת ישראל, הוא היה הארגון היהודי הצבאי הגדול של היישוב והוא יצר את הבסיס לצה"ל , בזמן החתימה על הקמתו ב-26 במאי 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות. 

הבאה לשידור: חדוה אלמוג ויגאל בוטון, ביצוע טכני והפקה: ליטל אטיאס.
(צילום: אוסף התצלומים הלאומי)

לפני 53 שנים פרצה מלחמת ששת הימים, זו ששינתה לחלוטין את פניה של מדינת ישראל – לטוב ולרע. הניצחון הצבאי הישראלי נחשב לאחד הניצחונות הגדולים שהיו מעולם. הוא היה תוצר של תכנון מזהיר שצלח – ושל נשק מתקדם. עד כמה שלא נוח לנו להודות בכך, דווקא למערב גרמניה היה חלק חשוב מאוד בחימושה של ישראל.האיש שמעד בראש המבצע העצום ההוא היה שר ההגנה הגרמני, פרנץ יוזף שטראוס. הוא העביר במשך שנים בחשאי כמויות של ציוד צבאי מתקדם למדינת ישראל.  בלי תמיכתו הבלתי מסויגת, לא היינו מגיעים לאן שהגענו במלחמה.

הבאה לשידור: חדוה אלמוג ויגאל בוטון, ביצוע טכני והפקה: דבורה סוויסה
(צילום: Getty Images)

דנקריק היא עיירה בצפון צרפת, כ-10 ק"מ מגבול בלגיה. עד אמצע המאה ה-20 רוב תושביה דיברו דיאלקט פלמי-הולנדי, היום מדברים שם בעיקר צרפתית. לפני 80 היא הייתה בלב הגהנום. תוכנית המטכ"ל הצרפתי למלחמה בהיטלר, לאחר הכרזת המלחמה של צרפת ובריטניה על גרמניה התבררה ככישלון מוחלט. חיל המשלוח הבריטי הגדול שנשלח לצרפת לפני כן, בפיקודו של הלורד גורט, נלכד בסביבות העיר והיה נתון לחסדיו של צבא היטלר המתקדם במהירות עצומה. לא נותר לו אלא לזרוק את נשקו בחול ולהימלט חזרה לבריטניה דרך התעלה, במשך 10 ימים נוראים שזכו לכינוי "הנס של דנקירק".  אלמלא הנס הזה ספק אם בריטניה הייתה עומדת במצור הגרמני. 
 

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ביצוע טכני והפקה: ליטל אטיאס.
צילום: Getty Images

מלחה"ע השנייה, שבאירופה הסתיימה לפני 75 שנה, הותירה אחריה מיליוני פליטים רבים חסרי בית, ביניהם בלטו עשרות אלפי יהודים, אולי יותר, שניצלו ממחנות המוות וביניהם אלפי ילדים יהודים – לעולם לא נדע כמה. חלקם ניצלו ממחנות המוות עצמם, חלקם התגלגלו בדרכי אירופה כחיות בר, וניצלו, חלקם נמסר על ידי אימהות לנשים נוצריות מפני שהאימהות היהודיות הבינו כי הן עצמן נידונו לאבדון והיה בהן שילוב של קור רוח והיגיון שהכתיב להן את ההכרח לנסות להציל לפחות את ילדיהן הרכים. הסיפורים ועוסקים לא רק בגבורת המשפחות שהצילו אותם מציפורני הנאצים - אלא בגורל הילדים היהודים לאחר המלחמה כשגופים מארה"ב וישראל ניסו להחזיר אותם לעמם – לא תמיד בהצלחה. נדבר על שניים מהילדים האלה. 

הבאה לשידור: חדוה אלמוג ויגאל בוטון, ביצוע טכני והפקה: ליטל אטיאס  

ועדת פרומקין החלה לשבת על המדוכה בינואר 1950. היא יצאה בחריפות נגד תפיסת העולם שנהגה בארץ לפיה עולים חדשים חייבים להיכנס לכור ההיתוך ולצאת ממנו צברים, מודרניים, חילוניים ואנשי תנועה העבודה. היא תקפה את הניסיון החינוכי של השנתיים הראשונות של מדינת ישראל לכפות את ההוויה הישראלית החדשה של היישוב הוותיק ולהתעלם מייחודן של עדות ישראל ומסורותיהן. הוועדה ביקרה בחריפות את הכפייה האנטי דתית. מאוחר יותר, הביאה להקמתן של שתי מערכות חינוך - מערכת חילונית ומערכת דתית. מסקנות אותה ועדת חקירה, שדוד בן גוריון עמד מאחוריה היו בלתי צפויות מבחינתו - אבל מאירות עיניים. תמונת החינוך במדינת ישראל היום, 2020, שואבת מאותה ועדה רחוקה שאי אפשר להגזים בחשיבותה.

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ביצוע טכני והפקה: ליטל אטיאס.

אלמלא הייתה נתונה בעיצומה של מלחמה קטלנית בנגיף קורונה, הייתה מוסקבה, בירתה של רוסיה הענקית, חוגגת ברגעים אלה ממש במצעד גדול ובהמון רב את ניצחונה הכביר על גרמניה הנאצית לפני שלושת רבעי מאה, אבל השטן רצה אחרת. במקום זאת, הם יאלצו להסתפק בחגיגות רפאים לציון 75 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה באירופה. המלחמה הנוראה ביותר בתולדות המין האנושי שגבתה מרוסיה הקומוניסטית לבדה, אז ברה"מ, לא פחות מ- 27 מיליון בני אדם. 

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ביצוע טכני והפקה: גלית עמירה.
צילום: Getty Images

הוא הוכתר לקיסר אתיופיה לפני 90 שנה ונרצח בארמונו לפני 45 שנה. בין לבין הוא הספיק להילחם באיטליה של מוסוליני, להכניס מודרניזציה לארצו ולהפוך לסמל הבולט ביותר של היבשת השחורה למאבקה בקולוניאליזם האירופי. הוא התגורר בירושלים, משם המשיך לז'נבה להזהיר את חבר הלאומים מפני איטליה הפאשיסטית שכבש את ארצו. תוארו המלא הוא: "הוד מלכותו היילה סלאסי הראשון, האריה המנצח משבט יהודה, בחיר האלוהים ומלך המלכים של אתיופיה". על פי אמונת החבשים, הוא צאצא ישיר של בנם של שלמה המלך ומלכת שבע.   

הבאה לשידור: חדוה אלמוג ויגאל בוטון, הפקה וביצוע טכני: ליטל אטיאס (צילום: Getty Images)

פליטי שואת אירופה בלהט המלחמה שלנו: הם לא נטפו טללי נעורים עבריים, גם לא היו יפי הבלורית והתואר, ברובם גם לא ידעו עברית. אבל,הם נטלו רובים ויצאו לקרב. בלי תרומתם מי יודע איך הייתה מסתיימת מלחמת השחרור. ההיסטוריה לא עשתה עמם חסד, אנחנו כאן כדי להזכיר אותם.  
הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ביצוע טכני: ליאל אטיאס, הפקה: רחלי לוי
צילום: Getty Images  

75 שנה חלפו מאז נדמו הדי התותחים. השנה, נחלוק כבוד ליהודים שהצילו יהודים, הם גם ראויים למצבת זיכרון, דלה ככל שתהיה, בנויה ממילים, כזו שאומרת – גם אתכם לא שכחנו. "אני יהודי", אותו משפט כל כך פשוט שהשמיע חייל סובייטי, אמריקני, בריטי או ארץ ישראלי באוזני נער או נערה המומים שבדרך לא דרך הצליחו לשרוד את התופת.

הבאה לשידור: חדוה אלמוג ויגאל בוטון, הפקה וביצוע טכני: ליטל אטיאס.
(צילום: Getty Images)

למעלה מ-80 שנה חלפו מאז אותם ימים הרואיים שבהם בריטניה נלחמה על חייה. גם במזה"ת היא נלחמה מלחמה נואשת ונעזרה רבות בציבור היהודי בא"י. היהודים במדינה המשיכו במאבק גם בסיום מלחה"ע השנייה, אבל הפעם למען עצמאותם. עצמאותם הם. עד היום מתפתלת בקרבנו שאלה קשה: האם בריטניה היתה לנו אוהבת או אויבת? 

מרואיינים: פרופ' מאיר זמיר, פרופ' חגי ארליך, ד"ר מרדכי נאור.
צילום: Getty Images

אנו חוזרים אל השנים הראשונות של המדינה, עם הספר "הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית", מחקרו של ד"ר עזרא נשרי. בספרו הוא מתאר כיצד גורמים בממשלה הבריטית התנגדו להקמת מדינה יהודית ואף פעלו כנגדה מבפנים בתמיכתם בלגיון הערבי. 
 

בתמונה: מבצע יואב, אוקטובר 1948, לע"מ.

אנשי ההגנה והפלמ"ח ישבעו בנקיטת חפץ כי הם אלה שגירשו את הבריטים מהארץ. האצ"ל ייטול את האשראי לעצמו והלח"י הקטן יבטל את האחרים וישבע כי הוא ורק הוא הניס את הבריטים מארץ ישראל. המדקדקים יזכירו גם את חלקה של ארה"ב באירועים. בפרק הזה נדבר על ספר עברי שיצא לאחרונה שעוסק באירועי המנדט מזווית כלכלית. 
 

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ביצוע טכני: עמיר שמואלי, הפקה: איילת דוידי.
צילום: Getty Images.

אנו מציינים 100 שנים למותו של טרומפלדור לקרב תל חי שהיה לסמל מכונן של התנועה הציונית משמאל לימין. אין עוד סמל כזה וספק אם יקום בעתיד הנראה לעין.איך דווקא יוסף טרומפלדור הסוציאליסט הפך לסמל לכולנו? ננסה לענות על השאלה.

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ביצוע טכני: יוסי תנורי, הפקה: איילת דוידי. (צילום: Getty Images)

יוסף טרומפלדור היה גיבור לאומי עוד בימי חייו. קצין לשעבר בצבא הרוסי שאיבד את זרועו השמאלית במלחמת רוסיה-יפן בשנת 1904. סוציאליסט ציוני שביקש להקים יישובים של מופת חברתי בארץ ישראל. ב-1920, עם התערערות הבטחון באזור הצפון בשל חלוקת השטח בין הצרפתים לבריטים, נשלח טרומפלדור למקום כדי לבדוק את מצבם של ארבעה היישובים היהודיים באזור. זמן קצר לאחר בואו צפונה, נקלע לקרב נגד הבדואים באזור שלחמו בצרפתים.הקרב התחולל בחצר תל חי וטרומפלדור נפגע בו ונהרג. 
היום (ראשון) אנו מציינים 100 שנה בדיוק לנפילתו. מיד עם מותו הוא היה לאגדה. היא נמשכת עד היום, ואנחנו נעסוק בה, ובשאלה המתבקשת - האם באמת אמר טוב למות בעד ארצנו או לא? 
צילום: Getty Images

החטיבה היהודית הלוחמת, או בקצרה 'החי"ל', מנתה כ-5000 מתנדבים מארץ ישראל שיצאו ללחימה בגרמנים באיטליה בסוף מלחה"ע השנייה. הבריגדה לא הספיקה להילחם הרבה, פחות מחודשיים, אבל הייתה לסמל ליישוב היהודי ועם ישראל כולו. בחורים שתחת סמל המגן דוד, על רקע כחול צהוב, שלפו כידונים והסתערו על הגרמנים. החיל סייע גם להעברת פליטי השואה לארץ ישראל ובמלחמת העצמאות היה אחד מהנדבכים המרכזיים בניצחון. השבוע לפני 75 שנה החטיבה נכנסה לקרב.

שוחחנו עם ד"ר מרדכי נאור, ד"ר בני מיכלסון ורמי ליטני.

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, מפיקה: איילת דוידי, ביצוע טכני: ליטל אטיאס.
צילום: הארכיון הציוני המרכזי.

הוא נולד בכפר תבור, חודש לפני סיום מלחמת העולם הראשונה, והלך לעולמו בפברואר 1980 והוא בן 61 שנה בלבד.  בין שני התאריכים הספיק להיות לוחם בהגנה, מפקד הפלמ"ח ומפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות, שם נתגלה כמפקד מזהיר ומקורי. אחרי המלחמה הורחק מצה"ל על ידי דוד בן גוריון, הצטרף לתנועת "אחדות העבודה" והציג אחרי מלחמת ששת הימים את "תכנית אלון" המפורסמת. הוא נחשב לאדם שהחמיץ את הפסגה, אבל עדיין נותר מאחד מגדולי המדינאים שקמו לעם ישראל. יגאל פייקוביץ' אלון, בסוף חודש פברואר נציין 40 שנה למותו הפתאומי.

צילום: אוסף התצלומים הלאומי
הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, הפקה: שירלי ווייל אברמוביץ', ביצוע טכני: עמיר שמואלי 

הוא היה תקוותו של העם המצרי כשהוכתר למלכו בגיל 16. ראשון מלכי ארץ הנילוס שדיבר אל עמו ברדיו. יפה תואר היה ונבון, משושלת מוחמד עלי. תוארו: פארוק הראשון, מלך מצרים וסודן, קורדופן ודרפור, בברכת האלוהים. מזל לא היה לו. 3 שנים אחרי שהוכתר, פרצה מלחמת העולם השניה והבחור בן ה-19 מצא עצמו דחוס בין בריטניה הנואשת ששלטה במצרים,  לבין היטלר החמדן שהכה על גבול המדינה. אחר כך יצא, שלא בטובתו, למלחמה במדינת ישראל וכשל.  בקיץ 1952 גורש לאיטליה שם מת כעבור 12 שנים והוא בן 45. אנו מקדישים לו את הפרק במלאת 100 שנה להולדתו. 

צילום: Getty Images

הוא התגייס לצבא הבריטי בגיל 37 לאחר שהתחזה לצעיר יותר. לצה"ל התגייס בגיל 45, ונפטר בגיל 85 בעודו לובש מדים. החייל הזקן ביותר בצה"ל, ועל פי ספר השיאים של גינס, בעולם כולו. תא"ל דוד לסקוב, יליד 1903. איש צבא, ארכיטקט בהכשרתו. מהנדס צבאי וממציא ישראלי, חתן פרס בטחון ישראל 3 פעמים. איש שתרומתו להגנת המדינה היה כל כך גדולה, עד שהיה לאגדה עוד בימי חייו. בציבור הכללי כמעט ולא היה ידוע, אך בצה"ל זכה להערצה מקיר לקיר. 

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ביצוע טכני: ליטל אטיאס, הפקה: איילת דוידי.

אבא קובנר נולד חודשים מעטים לפני סיום מלחמת העולם הראשונה בסבסטופול לחופו של הים השחור והלך לעולמו בגיל 69 בקיבוץ עין החורש. הוא היה משורר עברי וסופר, מנהיג פרטיזנים ומראשי חברת הנקם שביקשה לעשות שפטים בנאצים בסיום מלחמת העולם השניה. דמותו של קובנר היא מרכזית בספרה החדש של פרופ' דינה פורת, "לי נקם ושילם". נדון על היישוב, השואה וקבוצת הנוקמים של אבא קובנר, במסגרת יום הזכרון הבין-לאומי לשואה.
פרופ' דינה פורת, היסטוריונית ראשית של יד ושם וראש מרכז קנטור לחקר האנטישמיות באונ' תל אביב.
הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, הפקה וביצוע טכני: גלית עמירה.
צילום: אוסף התצלומים הלאומי

בשבוע הבא יגיעו מנהיגי העולם לישראל לציון 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ. נציין את הארוע ונדבר גם על מיעוטים אחרים שהושמדו באושוויץ בנוסף ליהודים שהיו קורבנותיו העיקריים של המחנה.

בהשתתפות: פרופ' גדעון גרייף, שרית זייברט, ד"ר מיכל אהרוני
מביאים לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ניתוב: ליטל אטיס, הפקה: חדוה דוידי.

הוא התחיל כחלום ורבים הגו אותו, איך להביא שלום לעולם ואיך למנוע מלחמות אחרי המלחמה הגדולה שהסתיימה בנובמבר 1918. האיש שהחליט להוציא את החלום הזה מן הכח אל הפועל היה מנהיג גדול של מדינה גדולה, אבל כוחו לא עמד לו להוליך את אומתו אל החלום, האיש נשיא ארה"ב פרופסור וודרו וילסון. ננסה להבין פשר חידלונו והאם יורשו האום הסיק את המסקנות הנדרשות. 

משתתפים: פרופ' איתן גלבוע, פרופ' משה צימרמן, פרופ' אמנון סלע.

פרופ' יהושע (שוקה) חיים פורת ז"ל נולד בתל אביב בינואר 1938, היה פרופסור בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית שבירושלים, רוב שנותיו כבוגר השתתף גם במאבק נגד כפייה דתית. כמרצה, הפך לאחד המומחים הגדולים בעולם להבנת התנועה הלאומית-הפלשתינית וליוצא דופן בין מומחים ברמתו בהתנגדותו העיקשת להסכם אוסלו. לפני למעלה מחודש הלך לעולמו, בן 81 היה. מספידיו הדגישו את הגינותו, גם מתנגדיו ידעו להעריך את יושרו. חבריו קראו לו שוקה, כך גם נעשה אנחנו.

היא הגיעה אלינו ועל סיפונה קרוב לשבע מאות פליטים יהודים מארץ ישראל, פליטים מרוסיה השסועה, עולים שנפשם יצאה לארץ הקודש. שמותיהם של רבים מהבאים היו לנכס צאן ברזל בהיסטוריה של היישוב. היא עגנה בנמל יפו בנר שלישי של חנוכה, תר"פ, ונחשבת לאונייה שפתחה את העליה השלישית. לציון מאה שנה לבואה אנו מקדישים לה ולנוסעיה את הפרק הזה.

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ביצוע טכני: גלית רום (צילום: ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל) 

במהלך מלחה"ע השנייה שירתו בחיל העזר הטריטוריאלי של הצבא הבריטי כ-3500 נשים מארץ ישראל. נוספו להן כ-700 נשים ששירתו בחיל האוויר הבריטי. הן היו נהגות, אחיות, פקידות וחמשיות. השתתפו בקרב אל עלמיין, שהרחיק את הנאצים מגבולנו. מבין אותן 50 קצינות, היתה אסתר הרליץ – לימים חברת כנסת וראש עיר. ספרים ומחקרים נכתבו עליהם אבל בציבור הישראלי של היום, יודעים עליהן מעט מאוד, אנו ננסה לתקן זאת. 

צילום: ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון 
הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, הפקה: עדן ממן, ביצוע טכני: ליטל אטיאס

בימים אלה אנו מציינים 70 שנה להקמת קיבוץ גדות. המקום שוכן על רמת כורזים, סמוך לחורבות המושבה משמר הירדן שעל חלק מאדמותיה הוא יושב. הוא מתפרנס מגידולי שדה, מטעי אבוקדו, לול, מחלבה לגבינות, חדרי אירוח ומפעל פלסטיק. חייו לא היו קלים ועד לששת הימים סבל קשות מידיו של הצבא הסורי. לפני זמן מה קיימנו כאן שידור על קרבות משמר הירדן במלחמת העצמאות ולמרות שלא הוטחה אשמה בקיבוץ גדות, רבים מחבריו מבקשים לנצל את חגיגות ה-70 לקיבוץ כדי לספר את הצד שלהם בסאגה הגדולה של 1948. 

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדווה אלמוג, ביצוע טכני: ליטל אטיאס, הפקה: אלה יגנה

הוא נולד בהודו, 1888, למד בקולג' היהודי בלונדון והוסמך כקצין בשנת 1907, לחם במלחמת העולם הראשונה ונפצע לא פחות משלוש פעמים. אחרי המלחמה היה חבר המשלחת הבריטית לשיחות השלום בפריז, וב-1922 היה למנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בירושלים. עבר לתל אביב, ממנה לחיפה. 
בימים אלה ממש לפני 80 שנה שב והתגייס לצבא הוד מלכותו והוא בן 51. בתוך זמן קצר ובשל כישורים ואומץ לב, הועלה לדרגת בריגדריר, גנרל של כוכב, והיה לקצין ההנדסה הראשי של הארמיה השמינית בצפון אפריקה, זאת שהצילה את ארץ ישראל מכיבוש נאצי. באפריל 1943 נהרג כשעלה על מוקש בטוניס והוא בן 54. פרדריק הרמן – קיש, מנהיג ציוני גדול ואיש צבא בריטי יוצא דופן.
(צילום: ארכיון קק"ל) 

משדרנו מתחיל בתעלומה על אחת השכונות המקיפות את תל אביב: יש האומרים ששמה בא מקהילה גרמנית-אמריקנית שהתגוררה באזור במחצית השניה של המאה ה-19 ושמה "מושבת הר תקווה". תחילתה המדויקת של שכונת התקווה שלנו גם היא מהווה נושא לויכוח עד היום. בדבר אחד אין ספק: ב-1935, כבר היו בה בתים ראשונים. הם היו מיועדים לעובדי הרכבת ועובדי עיריית ת"א בני עדות המזרח, קשיי יום, שקנו 7 דונם פרדס מהכפר סלאמה הסמוך. היום השכונה משתרעת על 946 דונם ומתגוררים בה כ-15 אלף תושבים.  

צוות השידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, הפקה: עדן ממן, ביצוע טכני: דבורה סוויסה. צילום: לע"מ

היא נוסדה ב-1938 כתזמורת תחנת הרדיו קול ירושלים. היא הייתה תזמורת שרות לשידור של פלסטינה א"י, לאחר קום המדינה הייתה לתזמורת קול ישראל ובשנות ה-70 לתזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור. לאחר סגירת רשות השידור לפני כשנתיים וחצי הייתה לתזמורת הסימפונית ירושלים, חמדה ישראלית זו העומדת להסתלק מן העולם בקרוב מפני שאין מוסד או איש שיממן אותה. 

משתתפים: מנכ"ל יאיר שטרן, פרופ' אריה ורדי, דניאל פרדקין.

שמו היה פיוטר, הוא נולד באוקראינה שנת 1879, סיים בהצטיינות לימודי הנדסה בסנט - פטרסבורג, התנצר והביא לעולם שלושה ילדים. כשעלה לישראל שינה את שמו לפנחס, מי שהפך לאבי חברת החשמל, הזקן מנהריים. זה היה השבוע לפני מאה שנה.

היא נוהלה ע"י חברה צרפתית, הועסקו בה בחפירות כמיליון וחצי פועלים רובם בתנאי עבדות, למעלה ממאה ועשרים אלף מהם מתו בשנות העבודה שארכו עשור ממחלות ותשישות.  היא נחנכה רשמית לפני מאה וחמישים שנה ויצרה חיבור ימי בין מפרץ סואץ לבין הים התיכון. בכך היא נתנה לספינות ששייטו בין אסיה לאירופה אפשרות מעבר בלי ההכרח להקיף את אפריקה. סיפרה של תעלת סואץ.

משתתפים: פרופ' שמעון שמיר, פרופ' אלי פודה, פרופ' בלה גליל.

המושבה משמר הירדן הוקמה ב 1890 ממערב לגשר בנות יעקב לצד כביש דמשק לאחר שבשנות ה-20 כימעט והתרוקנה בשל מחלות, התנכלויות ומעשה שוד. אחרי הכרזת המדינה הותקפה ע"י הסורים שלוש פעמים, בשלישית נפלה, 39 ממגיניה שנותרו בחיים נפלו בשבי. הנסיון לכבושם מחדש נכשל. ביולי 1949 חזר השטח לידנו וחזרו השבויים אולם המושבה לא חזרה. נפילת משמר הירדן הייתה פצע פעור, במידה רבה מאוד הפצע נותר מדמם עד היום.

בחורף 1946 לפני 73 שנה רכש המוסד לעלייה ב' 2 ספינות רעועות וקרא להן דב הוז ואליהו גולומב, הראשונה דב הוז עמדה להפליג בחשאי לארץ לישראל ועליה 1014 מעפילים, התוכנית השלומיאלית נתגלתה והנמל, נמל אספציה נחסם ע"י הצי הבריטי, ראש המוסד לעלייה ב' באיטליה יהודה ארזי הצטרף מחופש למעפילים באוניה והפך כישלון אירגוני כבד להצלחה תעמולתית כבירה, שפגע קשה במוניטין של בריטניה הגדולה

1 בספטמבר לפני 80 שנה ב-4 לפנות בוקר פלש צבא גרמניה היטלר רייט לפולניה וכך החלה מלחמת העולם השניה, הנוראה במלחמות שהמיט על עצמו המין האנושי מעולם. בין 65 ל-70 מיליון הרוגים. 
משתתפים: פרופ' משה צימרמן, ד"ר נתן ארידן, ד"ר מירי פרייליך.

שבוע איום שבו נרצחו 133 יהודים. ההלם היה העצום אך גם התוצאות שלו היו דרמטיות. 

עורך ומגיש: יצחק נוי, 
משתתפים: ד"ר מרדכי נאור, עמוס גורן ויגאל גרייבר, 
מביאים לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, מפיק: תומר שלפניק, ביצוע טכני: אמיר שמואלי.

סיפורו של המהנדס והאדריכל שהתפרסם בפריצות דרך בבנייה בפלדה. הוא בנה את השלד של פסל החירות וכמובן את המגדל הקרוי על שמו בפריז. 

משתתפים: דר' מאיה גז, עמנואל הלפרין וגיל קיסרי

ליום הולדתו ה-100 של עיתון הארץ, לומדים בהסכת עולמי מפיהם של היסטוריונים הבקיאים בתולדות הימים של היישוב היהודי בארץ ישראל. 
משתתפים: ד"ר מרדכי נאור, ד"ר צבי צמרת, פרופ' רפי מן

לציון 52 שנה למלחמת ששת הימים, יוצאים בהסכת עולמי להציג זווית אחרת על המלחמה ששינתה את ישראל 
מגיש ועורך: יצחק נוי
משתתפים: פרופ' אמציה ברעם, אל"מ פסח מלובני ופרופ' איתן גלבוע.
מביאים לשידור: יגאל בוטון וחדווה אלמוג
נתבת שידור: ליטל אטיאס
הפקה: איילת דוידי

סיפורו של קאפו באושוויץ: היסטוריה, פוליטיקה וזיכרון. 
בהשתתפות פרופ' טוביה פרילינג מאוניברסיטת בן גוריון
מגיש: יצחק נוי
עורך: יגאל בוטון
צילום: עטיפת הספר בהוצאת רסלינג

ב-10 במארס 1949 הוקמה הממשלה הראשונה. כל המעשים שנעשו באותם חודשים וימים, נאמר עליהם כי היו פעם ראשונה מזה אלפיים שנה. לא כן הממשלה: היא קמה בפעם הראשונה, בתולדות העם היהודי, כממשלה דמוקרטית על אדמתה, וכדברי הנשיא לינקולן, נשיא ארה"ב: "של העם, בידי העם, למען העם." 

הבאה לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג; הפקה: קובי זרח; ביצוע טכני: ליטל אטיאס.
צילום: Getty Images

המוסד לעלייה ב' פעל לפני קום המדינה כנגד מדיניות ההגירה הבריטית לעלייה המונית לארץ ישראל מאירופה ההרוסה לאחר מלחמת העולם השנייה.

משתתפים: דר' מרדכי נאור - חוקר ההיסטוריה של ארץ ישראל, דר' מירי נהרי - יו"ר עמותת מורשת הבריחה, מנחם בן ימי - מפעילי המוסד לעלייה ב'

100 שנה לסיום המלחמה שתסיים את כל המלחמות. 

פרופ' אמריטוס משה צימרמן, פרופ' חדוה בן ישראל ודר' יצחק ברודני, שלושתם מהאוניברסיטה העברית בירושלים  

מביאים לשידור: יגאל בוטון וחדוה אלמוג, ביצוע טכני: אייל שוורצמן, הפקה: רחלי לוי

ב-7.11.38 ירה צעיר יהודי בן 17, הרצל גרינשפן, במזכיר השלישי בשגרירות הגרמנית בפריס בשל התעללות גרמניה הנאצים ביהודי פולין. בתגובה פרץ בגרמניה מסע הרג והרס שנודע כ"ליל הבדולח".

משתתפים: פרופ' עודד היילברונר - מרצה ללימודי תרבות והיסטוריה במכללת שנקר ובאוניברסיטה העברית ירושליםף דר' אירנה אווה בן דוד - היסטוריונית ומנהלת מכון לאו בק בירושליםף דר' חיים גלאון - חבר ההנהלה של הועד המרכזי של יוצאי אוסטריה.

סיפורו של נמל חיפה שהיה אמור להיות מרכז תחבורה בינלאומי אדיר אבל אז פרצה מלחמת העולם השנייה.

משתתפים: יגאל גרייבר, חבר הנהלת העמותה לתולדות חיפה וחוקר ארץ ישראל; פרופ' אמריטוס ארנון סופר, אוניברסיטת חיפה; עמוס גולדברג: חוקר ההיסטוריה של נמל חיפה.